תרגול מדבר מתחיל בבית

השבוע בסוכות קוראים קטע מיוחד מהתורה - שמות ל״ג:י״ב-ל״ד:כ״ו. משה עומד בסדק של סלע ומבקש לראות את אלוהים. זה קורה אחרי שגילה את בני ישראל עובדים את עגל הזהב. אלוהים משיב לו עם שלוש עשרה מידות הרחמים - סליחה מוחלטת שמוחקת הכל (ונקה). ומה בא אחרי? ארבעים שנה במדבר. הם מקבלים מחילה, אבל הם גם נשארים בלי כלום - רק מן שיורד כל בוקר ואוהל שמפרקים ובונים מחדש.

אני כותבת את זה מאידילוויילד, עיירת הרים בקליפורניה. אתמול ראיתי כאן שלט פח עם תמונה של דוב, ועליו ציטוט מפורסם של ג׳ון מיואר: "במדבר טמונה תקוות העולם". זה לא בדיוק מה שמיואר אמר במקור (המשפט המקורי שלו היה in wildness is the preservation of the world), אבל הגרסה הזו תופסת דבר עוד יותר ישיר - התקווה עצמה חיה במדבר.

לראות את המילים האלה כאן, מוקפת במדבר אמיתי בדיוק כשאנחנו מתקרבים לסוכות, משך את תשומת ליבי.

מיואר לא דיבר על wilderness באנגלית במובן של טבע בתולי ונקי - הסוג שנוסעים אליו בחופשה כדי להתחדש. הוא גדל בבית פרסביטריאני קפדני ושינן את כל התנ״ך בעל פה עד גיל 11. הוא הכיר היטב את המילה העברית שמופיעה בתנ״ך 272 פעמים: מִדְבָּר - שמשמעותה גם "מקום שומם" וגם, וזה החשוב, "מקום של דיבור". המדבר והדיבור חולקים את אותו שורש: ד-ב-ר.

במדבר קולו של אלוהים נשמע - כי כל השאר נעלם.

השבוע בסוכות אנחנו מתרגלים סוג של שממות מכוונת - יושבים בסוכות זמניות (או מדמיינים אותן) לא כי סבל הוא טוב, אלא כי לפעמים הדרך היחידה לשמוע אמת היא לשחרר את האחיזה בביטחונות כוזבים. מדובר ביצירת תנאים שבהם תקווה הופכת אפשרית - לא תקווה מסוג "הכל יסתדר כמו שאני רוצה", אלא תקווה מסוג "יש כוח גדול ממני שמחזיק אותי".

חדר השבוע: אזורי אחסון

אזורי אחסון הם המקום שבו אנחנו ממש מגלמים את היחסים שלנו עם אמון ואספקה. ארונות, בוידמים, עליות גג, מרתפים, מזווים - החללים האלה מגלים אם אנחנו מתרגלים תקוות מדבר או אוגרים נגד מחסור דמיוני עתידי.

בני ישראל במדבר לא יכלו לאחסן מן. הוא התקלקל בן לילה. הם היו צריכים לסמוך שאספקה תופיע שוב מחר. כל יום ויום במשך ארבעים שנה הם תרגלו לשחרר שליטה ולקבל את מה שבא.

אזורי האחסון שלנו שואלים את אותה שאלה: האם אתם יכולים לסמוך על אספקת המחר מספיק כדי לשחרר את מה שאתם אוחזים היום?

אני אוהבת אבן יפה או צדף בבית כמו כולם - הדברים האלה מעוררים השראה, מצביעים על דבר גדול יותר. אבל מיואר לא דיבר על להביא את האסתטיקה של הטבע פנימה. הוא דיבר על להביא את התפקוד של מדבר לתוך החיים - ההפשטה, האמון, דפוס האספקה היומי.

אזורי האחסון שלכם לא ניטרליים. צ׳י קפואה מצטברת בכל מקום שבו אנרגיה לא יכולה לזוז - ושום דבר לא חוסם זרימת צ׳י כמו דברים שמצטברים ש"שומרים למקרה שצריך". ה"למקרה שצריך" הזה הוא לרוב פחד שמתחפש לזהירות. זה ההפך מתקוות מדבר.

מיקוד אנרגיה יומי

יום ראשון (יאנג/שמש)

 התבוננו באזורי האחסון שלכם באור יום מלא. מה הדבר הראשון שאתם שמים לב אליו - מלאות או ריקנות? נגישות או חסימה? אנרגיית יאנג מראה לכם את מה שנמנעתם מלראות.

יום שני (יין/ירח)

 שימו לב איך מרחבי האחסון שלכם מרגישים באור נמוך או כשהם סגורים. האם פתיחת דלת ארון מרגישה כבדה או קלה? אנרגיית יין שואלת: מה אתם מסתירים מעצמכם במרחבים האפלים האלה?

יום שלישי (אש/שמחה)

 הוסיפו אור לאזור אחסון אחד - ליטרלי. החליפו נורה, פתחו דלת, תנו לבהירות להיכנס. אנרגיית השמחה של אש שואלת: מה הייתם משחררים אם באמת הייתם יכולים לראות מה אתם שומרים? אש הופכת את מה שהיא מאירה.

יום רביעי (מים/זרימה)

 התבוננו עד כמה בקלות אתם יכולים לגשת למה שאתם באמת משתמשים באחסון. האם אנרגיה זורמת, או שאתם צריכים להזיז שלושה דברים כדי להגיע לאחד? אנרגיית הזרימה של מים שואלת: איפה אתם סוכרים אספקה על ידי שאתם הופכים אותה ללא נגישה?

יום חמישי (עץ/צמיחה)

 נקו פריט אחד שפג תוקפו, שבור או לא בשימוש מהאחסון. רק אחד. אנרגיית הצמיחה של עץ שואלת: איזה זרע של אפשרות זקוק למקום שהפריט הזה תופס? צמיחה דורשת שחרור של מה שהשלים את המחזור שלו.

יום שישי (מתכת/מבנה)

 ארגנו קטע קטן אחד של אחסון בכוונה. לא שלמות - כוונה. אנרגיית המבנה של מתכת שואלת: אילו גבולות ישרתו אתכם טוב יותר מהמסה המצטברת הזו? תיצרו את התחושה הזאת של סדר שגורמת לכם להרגיש מרווחים יותר, גם אם אף אחד אחר לא רואה את זה.

שבת (אדמה/קרקוע)

 נוחו עם מה שהתבוננתם השבוע. אל תפעלו. פשוט שימו לב: מה היחסים שלכם עם אחסון מגלים על היחסים שלכם עם אמון? אנרגיית הקרקוע של אדמה שואלת: האם אתם יכולים להיות נוכחים עם מה שיש, במקום להסתער לתקן או למלא?

מפת הבאגווה (מפת אנרגיה) לפי חדר

לפני שנסתכל איפה מרחבי האחסון שלכם ממוקמים, שקלו את זה: איפה בחיים שלכם אתם משתוקקים ליותר זרימה עכשיו? איפה אנרגיה זורמת בחופשיות ודברים קורים בקלות? ואיפה ייתכן שאתם צריכים יותר מבנה וגבולות - איפה דברים מרגישים מפוזרים או מכריעים?

ברגע שאתם מזהים את האזורים האלה, אתם יכולים להשתמש במרחבי האחסון שלכם (ובאזורי הבאגווה המקבילים) כדי לתמוך בשני הצרכים - או לשחרר מה שחוסם זרימה או ליצור מערכות שמספקות מבנה.

אם האחסון שלכם ממוקם באחד מהאזורים האלה של מפת הבאגווה, הנה איך לעבוד עם נושא תקוות המדבר השבוע:

בפנג שווי BTB, אנחנו מיישרים את הדלת הקדמית של הבית עם החלק התחתון של הלוח איקס-עיגול למעלה כדי לקבוע את המיקום של כל גווה (אזור חיים). זה שונה מגישת המצפן לפנג שווי שמשתמשת בכיוונים ליישור. שימו לב גם שהחדרים והקירות של הבית שלכם לא יתיישרו בצורה מושלמת עם מפת הבאגווה, וחלק מהחדרים עלולים להימצא ביותר מאזור גווה אחד.

אזור עושר ושגשוג (גווה 4)

 לא משנה מה האחסון שלכם כאן מכיל - בגדים, מסמכים פיננסיים, כלי מטבח - שאלו את עצמכם: האם אני שומרת את זה מפחד ממחסור, או שזה באמת משרת את השפע הנוכחי שלי? יסוד העץ חזק בתכנון אסטרטגי ותומך בשחרור מה שחוסם זרימת שגשוג. שקלו: נקו פריט אחד שאתם מחזיקים "למקרה שצריך" שמייצג חשיבת מחסור. הוסיפו ירקן או מלכיט - התכונות שלהם מעודדות צמיחה וזרימה של משאבים חדשים. התבוננו באיזה אחוז מייצג משאבים אמיתיים לעומת אגירה מבוססת פחד.

אזור פרסום ומוניטין (גווה 9)

יסוד האש יכול להוביל לשחיקה ועוצמה שמתבטאת כשמירה על הוכחה שהייתם משמעותיים פעם. שאלו: האם האחסון הזה מייצג את מי שאני הופכת להיות או את מי שהייתי? שקלו: נקו פריט אחד הקשור לזהות עבר שגדלתם ממנה. הוסיפו גרנט או קרנליאן - התכונות שלהם תומכות בביטחון עצמי ונראות אותנטית. טפלו במה שאתם באמת גאים בו אבל הסתרתם - הפכו אותו לנגיש או הציגו אותו.

אזור אהבה ויחסים (גווה 2)

 יסוד האדמה יכול להוביל לחשיבה יתרה ודאגה, שמתבטאת כשמירה על דברים מתוך חובה ולא מאהבה. שאלו את עצמכם: במה אני אוחזת מתוך אשמה לעומת קשר אמיתי? שקלו: נקו מתנה אחת או פריט שעבר בירושה שאתם שומרים מתוך חובה. הוסיפו ציטרין או ענבר - התכונות החמות שלהם פותחות את הלב ותומכות בשותפות אמיתית. התבוננו אם האחסון הזה משרת יחסים נוכחיים או חובות עבר.

אזור משפחה והתחלות חדשות (גווה 3)

 בין אם האחסון הזה מחזיק תמונות משפחה, דברים שעברו בירושה, או ציוד לפרויקטים ש"תתחילו מתישהו", יסוד העץ יכול להפוך נוקשה כשאנחנו לא יכולים לשחרר מה שמשפחות העבירו או התחלות שגדלנו מהן. שקלו: נקו פריט אחד שעבר בירושה שאתם שומרים מתוך חובה ולא מתוך הערכה, או "התחלה חדשה" אחת שאתם כבר לא מתחילים. הוסיפו ירקן - התכונות שלו מעודדות צמיחה בריאה והתחלות טריות. ארגנו את מה שנשאר כך שזה נגיש לשימוש אמיתי, לא רק משומר בחושך.

מרכז בריאות, הכרת תודה ואחדות (גווה 5)

אחסון מרכזי - מזווים, ארונות מסדרון, מה שממוקם במרכז הבית שלכם - משפיע על זרימת האנרגיה של כל המרחב שלכם. כשיסוד האדמה מאוזן הוא מביא איזון ומרכזיות, אבל כשבלגן כאן יוצר קפאון, זה משפיע על הכל. שקלו: נקו נתיבים דרך אחסון מרכזי כך שאנרגיה מסתובבת לכל האזורים. הוסיפו פיריט או ציטרין - התכונות המייצבות שלהם תומכות בהרמוניה של הבית כולו ובהכרת תודה מוקרקעת. התבוננו איך חסימה מרכזית עשויה להשפיע על כל הבית שלכם.

אזור ילדים ויצירתיות (גווה 7)

 אם האחסון כאן מכיל ציוד אומנות, צעצועים, חומרי יצירה, או אפילו רק עודפים מאזורים אחרים, יסוד המתכת יכול להוביל לקביעת גבולות מוגזמת שמתבטאת כשמירה על כלי יצירה שמאיימים ולא מעוררים השראה. מצד שני, כשמתכת מדויקת היא עוזרת לכם לשאול: האם זה תומך ביצירתיות אמיתית או באשמה שאפתנית? שקלו: נקו ציוד שמייצג את האדם היצירתי שהייתם רוצים להיות במקום מי שאתם באמת. הוסיפו אבן ירח או טופז לבן - התכונות המשקפות שלהם עוזרות להבהיר אילו ביטויים יצירתיים באמת שייכים לכם. ארגנו כך שדחפים יצירתיים אמיתיים יכולים לזרום.

אזור חוכמה, ידע ורוחניות (גווה 8)

 יסוד האדמה יכול להפוך חסר תנועה כשאנחנו לא יכולים לשחרר מה שאנחנו "צריכים" ללמוד. אבל כשאנרגיית ההר מוצקה ומוקרקעת, היא עוזרת לעשות בחירות ברורות. שקלו: נקו ספר אחד או כלי רוחני שאתם שומרים כאנדרטה לשאיפות. הוסיפו קוורץ מעושן או יספיס חום - התכונות המקרקעות שלהם עוזרות לכם לכבד חוכמה אמיתית על פני למידה שאפתנית. התבוננו אם האחסון כאן מייצג סקרנות אמיתית או אשמה מבוססת "צריך".

אזור קריירה ומסע חיים (גווה 1)

 האזור הזה לעתים קרובות כולל את הכניסה שלכם, אז האחסון כאן עשוי להחזיק נעליים, מעילים, תיקים, או פריטים עונתיים ליד הדלת הקדמית שלכם. יסוד המים יכול להוביל להצפה וחוסר גבולות כשאנחנו לא יכולים לשחרר את מי שהיינו מקצועית. אבל כשמים זורמים הם גמישים ומסתגלים. שקלו: נקו פריט אחד שמייצג גרסה של עצמכם שאתם כבר לא הופכים להיות. הוסיפו לאפיס לזולי או אקוומרין - התכונות הזורמות שלהם תומכות באמון בדרך המתפתחת שלכם. ארגנו כדי לכבד את המסע הנוכחי שלכם, לא זהויות עבר או פנטזיות עתיד.

אזור אנשים מועילים ונסיעות (גווה 6)

 יסוד המתכת חזק בהבחנה ודיוק, והוא עוזר לשאול: האם זה מייצג משאבים אמיתיים או פנטזיות של עזרה שלעולם לא מתממשת? הדיוק של מתכת חותך מה שלא משרת. שקלו: נקו פריט אחד ששמרתם ל"מתישהו" - גרסה עתידית של עצמכם שממשיכה לא להגיע. הוסיפו קוורץ שקוף או סלניט - התכונות המבהירות שלהם עוזרות לכם לזהות תמיכה אמיתית. התבוננו אם האחסון הזה מייצג משאבים אמיתיים או רעיונות שאפתניים של מי שאתם עשויים להפוך להיות.

לא בטוחים איך לקרוא את המרחב שלכם לפי המפה הזו? לחצו כאן

לסיום

בני ישראל לא יכלו לאגור מן במדבר - הוא התקלקל בן לילה. במשך ארבעים שנה הם היו צריכים לסמוך שאספקה תופיע שוב מחר. מרחבי האחסון שלכם שואלים את אותה שאלה: האם אתם יכולים לשחרר את מה שאתם אוחזים ולסמוך על מה שבא הלאה?

תקווה כזרימת צ׳י:

• צ׳י קפואה = אין תקווה (תקועים, לא יכולים לדמיין שינוי)

• צ׳י דוהרת = תקווה כוזבת (אנרגיה מאנית, לא בת קיימא)

• צ׳י מאוזנת = תקוות מדבר (זרימה, אמון, נוכחות)

• 
  

כשצ׳י זורמת היטב בבית שלכם, אתם מתרגלים תקוות מדבר: דברים עוברים במקום להיות אגורים, אנרגיה מסתובבת במקום להיות נשלטת, חללים מתאימים לצרכים במקום להפוך נוקשים, ויופי מופיע באופן בלתי צפוי - אספקה אלוהית בחיים היומיומיים.