לעשות מקום בבית: לסדר שלא דורש משמעת
- Inbar Lee Hyams
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
בשבוע שעבר הכנסתי כלל חדש לבית: להוריד נעליים ליד הדלת. אבל לא סתם הודעתי על זה. קודם הזזתי את הספסל קרוב יותר לדלת. והוספתי סל ממש לידו. אם לא הייתי מכינה את התנאים הפיזיים שהופכים את הסדר לממש קל - יכולתי באותה מידה להציע שנתחיל לדבר סווהילי.
ניסיתי כבר מהלכים כאלה בעבר עם פחות הצלחה. קבעתי כללים. ביקשתי יפה. התאכזבתי כשזה לא החזיק. הבעיה הייתה שביקשתי משמעת (בתוספת קמצוץ טינה) כשמה שהיינו צריכים זה בעיקר מערכת טובה יותר .
בפרשת השבוע, משפטים (שמות כא:א-כד:יח), אנחנו יורדים מהרעם של הר סיני ישר לפרטים: דינים על כלים שאולים, השבת שמלת השכן לפני השקיעה, מה קורה כשכורים בור. בחשיבה החסידית רואים משמעות עמוקה ב"ירידה" לכאורה הזו מהרוחני לעולם הארצי - הקדושה חייבת לחדור לחיים הרגילים, או שהיא נשארת מופשטת ומנותקת. כמו דיני משפטים המפורטים שהופכים ערכים מופשטים למעשה יומיומי, גם יצירת חוק וסדר בבית דורשת את אותה תנועה - מהשראה לתשתית.
הביטוי המפורסם "נעשה ונשמע" מייצג עיקרון מיסטי: פעולה קודמת ויוצרת הבנה. לא חושבים את הדרך לפעולה נכונה. פועלים את הדרך לחשיבה נכונה. מנקודת מבט זו, לספסל והסל ליד הדלת שלי יש תפקיד לא פחות רוחני מהקטורת שאני שורפת. קדושה מתקיימת בפרטים, או שהיא לא מתקיימת בכלל.
אלמנט מתכת: זיקוק, השלמה, הפיכת הסדר לקל
אלמנט המתכת מייצג גבולות, דיוק והשלמה. זאת אנרגיית הזיקוק - לזקק מה שחשוב, לשחרר מה שלא, ליצור מערכות שהופכות פעולה נכונה לאינסטינקטיבית.
סימנים שאתם צריכים יותר אנרגיית מתכת בבית:
דברים נוחתים איפה שהם נוחתים - אין מקומות קבועים
לא מוצאים מה שצריך כשיוצאים
כללים קיימים אבל אף אחד לא שומר עליהם באופן עקבי
ממשיכים "להשתדל יותר" בארגון אבל שום דבר לא תופס
כשמארגנים עם דיוק של מתכת, לא יוצרים נוקשות- יוצרים את המיכל שמאפשר לכל השאר לזרום.
שימו לב: עודף מתכת הופכת לפרפקציוניזם שמונע השלמה, למערכות כל כך נוקשות שאף אחד לא באמת יכול להשתמש בהן, או לסביבות סטריליות שמרגישות קרות במקום נעימות. לא לזה אנחנו מכוונים.
ניסוי 7 ימים
לא צריך לארגן מחדש את כל הבית. פשוט תריצו ניסוי של שבוע - תיצרו תשתית שהופכת סדר לדרך הכי קלה, ותשימו לב מה משתנה.
הנה מה שאני מתכוונת ב"הדרך הכי קלה": יש לי ארון נעליים של איקאה ליד הדלת, אבל נעליים המשיכו להיערם בכל זאת. ההבדל בין להשליך נעליים לתוך סל פתוח לבין לפתוח דלת ארון, למצוא מקום לדחוף אותן פנימה, ולסגור את הדלת? הצעד הנוסף הזה הכשיל את ההרגל. אנחנו עדיין משתמשים בארון הנעליים לאחסון ארוך טווח. אבל ליציאה והכניסה של כל יום - במיוחד כשמנסים להטמיע הרגל חדש - צריך להפוך את זה לקל ממש. אפילו תנועה אחת נוספת יכולה לעשות את ההבדל בין שדברים מונחים במקומם לבין שהם נזרקים לזרם הבלגן.
לא כל פריט צריך להיות נגיש כל כך. אבל כשמשתמשים במשהו כמה פעמים ביום, הפתרון חייב להתאים לתדירות. אולי עניין הנעליים ליד הכניסה כבר עובד אצלכם בבית. אבל אם יש אזורים אחרים שבהם קשה יותר לגרום להרגלים לתפוס - לא מתוך משמעת אלא מתוך עיצוב - תראו אם אפשר להפחית את החיכוך.
יום ראשון (יאנג/שמש)
התבוננו בדבר אחד שנוחת על הרצפה כל יום אצלכם בבית - נעליים, תיקים, רצועות כלב, מפתחות, דואר, מה שזה לא יהיה. בלי לשפוט, רק תזהו. שימו לב: איפה זה נוחת? למה שם?
יום שני (יין/ירח)
חושו לאן הדבר הזה רוצה ללכת. תעמדו במקום הזה ותעקבו אחר התנועה הטבעית - מה השטח השטוח הראשון? מה בטווח יד בלי להסתובב? שימו לב: כמה תנועות המערכת הנוכחית שלכם דורשת לעומת פשוט להשליך?
יום שלישי (אש/שמחה)
הוסיפו וו אחד, סל או מדף בדיוק איפה שהדבר הזה נוחת באופן טבעי - לא איפה שאתם מקווים שאנשים יילכו, אלא איפה שהם בעצם עוצרים. אש חושפת מבנה כשהיא הופכת אותו לנראה. שימו לב: האם מישהו משתמש בזה בלי שאומרים לו?
יום רביעי (מים/זרימה)
פנו משטח אחד לגמרי - משטח מטבח, שולחן בכניסה, כיסא בחדר שינה, שפת כיור באמבטיה. תהפכו אותו לרציף נחיתה רק לקטגוריה אחת של דבר. מים צריכים זרימה חופשית. שימו לב: האם דברים נערמים פחות כשיש להם בית אחד וברור?
יום חמישי (עץ/צמיחה)
הוסיפו תווית או סימון - אפילו פתק עם מילה - כדי שכולם במשפחה ידעו מה הולך לאן. אנרגיית העץ אוהבת בהירות לגבי מה צומח כאן. הורים שימו לב: האם הילדים שלכם באמת מצליחים להתמיד בהחזרת דברים למקומם כשהם רואים מה שייך לאן?
יום שישי (מתכת/מבנה)
ספרו את התנועות הנדרשות עבור משהו שלא עובד במערכת הנוכחית שלכם - המגירה הזאת שבה דוחפים דברים, הארון שבו אף אחד לא משתמש כמו שצריך, הפינה שבה דברים מצטברים. עכשיו תפחיתו - האם אפשר לבטל צעד אחד כדי להפוך את ההנחה במקום לקלה יותר מלהשאיר בחוץ? האנרגיה של מתכת שואלת: מה מונע השלמה? מה גורם לכם לדחוף דברים ככה ולא למקם אותם במדויק?
יום שבת (אדמה/קרקוע)
נוחו והתבוננו בשבוע של הניסויים. אל תתקנו שום דבר אחר היום. רק שימו לב: איזו תשתית באמת עבדה? מה הפך את הסדר לקל יותר מהבלגן? אילו מערכות התאימו לתדירות השימוש?
תובנת סיום
משמעת אולי נותנת את הדחיפה הראשונה, אבל עיצוב חכם הוא מה שהופך להרגל בר קיימא. תעשו מקום לסדר שלא דורש משמעת.
