עקרון התופים

בשבוע שעבר מלאו לי 48, וכששאלתי את עצמי מה אני באמת רוצה השנה, הודיתי: יותר כיף.

לא כדובדבן שבקצפת אם יישאר זמן אחרי שסיימתי להיות אחראית ורצינית. חגיגה בעדיפות ראשונה.

בתור עוסקת פנג שואי, אני יודעת שיש דרכים רבות שהבית שלי יכול לתמוך בזה.

לדוגמה: אני נכנסת דרך הדלת מותשת אחרי יום ארוך, נתקלת במסדרון מנוקד בנעליים ותיקים, מנווטת סביב הבלגן של אתמול, ועד שאני מגיעה לסלון כבר נגמרה לי הסבלנות ששמרתי במשך היום לעמיתים בעבודה. למשפחה נשאר מה שנשאר - או אם אתם גרים לבד, לכם נשאר מה שנשאר מכם. בקיצור, מרגיש פחות חגיגי.

אפשרות אחרת: הבית שלכם מכוון למצב הישרדות - יעיל, מאורגן, פונקציונלי. מסיימים דברים. מסמנים וי. עוברים עוד יום.

כך או כך, הבית שוב גנב את האנרגיה שהייתה אמורה ללכת לאנשים ולרגעים שבאמת חשובים.

בפרשת השבוע, בשלח (שמות י״ג:י״ז-ט״ו:כ״א), מרים והנשים לא הביאו תופים כי הים נבקע. הן הביאו אותם ממצרים - עשו אותם בעבדות, נשאו אותם בדרך, שמרו אותם מוכנים לחגיגה שעדיין לא קרתה.

התופים לא היו תגובה לנס. הם היו ההכנה שאפשרה אותו.

גם שמחה זה לא משהו שקורה כשהתנאים מבשילים. שמחה זה משהו שיוצרים את התנאים בשבילו.

אז בואו נראה איך הבית יכול להרים במקום להוריד.

עבודה עם הציר המרכזי: מכוונה לביטוי

במפת הבאגווה של פנג שואי, המבוססת על ריבוע הלושו הקסום, יש קו אנכי עוצמתי שעובר דרך מרכז הבית שלכם מקדימה לאחור. עמודה אמצעית זו מחברת שלושה אזורי חיים חשובים: גווה 1 (קריירה), גווה 5 (בריאות), גווה 9 (פרסום).

עמדו בפנים ליד הדלת הקדמית ודמיינו קו שעובר ישר דרך מרכז הבית מקדימה לאחור. קו המרכז הזה עובר דרך גווה 1 (ליד הכניסה), גווה 5 (האמצע), וגווה 9 (לכיוון האחורי). לא כל הציר הזה בהכרח נגיש בקלות - המרכז עשוי להיות מסדרון, או האזור האחורי עשוי להיות בחדר שלא משתמשים בו לעתים קרובות. עבדו עם מה שמתאפשר לכם לגשת אליו.

• גווה 1 מייצגת היכן מתחילים - המסע האישי שלכם, הקריירה והכיוון שאתם לוקחים בחיים

• גווה 5 היא היכן מקיימים - המרכז המעוגן באדמה שמחזיק הכל ביחד. איפה שכוונות משתרשות או הולכות לאיבוד בעומס.

• גווה 9 היא היכן מבטאים - האש שהופכת מציאות פנימית לנראית. איפה שתרגול פרטי הופך לחגיגה ציבורית ומה שהכנתם סוף סוף מתנגן.

• 
  

כרגע, הנתיב הזה אולי מספר סיפור אחר.

התרגול: כוונון הבית שלכם לשמחה

השבוע, עבדו עם ציר 1-5-9. התרגולים למטה מסומנים לפי מספר גווה כדי שתוכלו להתאים אותם לכל אזור שזמין לכם.

יום ראשון (יאנג/שמש) - גווה 1 (קריירה)

 מה הדבר הראשון שדורש את תשומת הלב שלכם? נקו דבר אחד שאומר "בעיה לפתור" והחליפו אותו בדבר אחד שאומר "ברוכים הבאים הביתה."

יום שני (יין/ירח) - גווה 1 (קריירה)

 כשאתם חוזרים הביתה עייפים, האם החלל הזה מזמין אתכם לעצור ולעבור מעבר נכון לבית, או שהוא דוחף אתכם ישר למצב "תפקוד ביתי"? שימו לב למה שחסר.

יום שלישי (אש/שמחה) - גווה 9 (פרסום)

 הוסיפו משהו לשם עונג טהור. לא שימושי-ויפה. פשוט משמח. משהו שהייתם תופסים אם הייתם צריכים לחגוג עכשיו, גם אם אין לכם מושג מה תחגגו.

יום רביעי (מים/זרימה) - גווה 5 (בריאות)

 האם זה מרגיש כמו מקום שבו דברים מתאחדים, או כמו מקום שבו דברים מצטברים? טפלו במה שיעשה את האזור הזה להרגיש יותר כמו נקודת מפגש ופחות כמו נקודת מעבר.

יום חמישי (עץ/צמיחה) - גווה 9 (פרסום)

 תפנו צמחים עייפים או הוסיפו משהו חי וירוק. יסוד העץ מזין את יסוד האש - צמחיה חיה באזור הזה מגבירה את היכולת שלכם להביע שמחה בצורה גלויה.

יום שישי (מתכת/מבנה) - כל שלושת האזורים (1, 5, 9)

 הדליקו קטורת או שמן אטרי בכל אחד משלושת האזורים האלה אם אתם יכולים לגשת אליהם. השתמשו בריחות שמרוממים: וניל (חום, מתיקות), תפוז (שמחה, אנרגיה), או אילנג אילנג (אופוריה, חגיגה). תנו לריח לעקוב אחרי הנתיב - מכוונה לביטוי.

שבת (אדמה/קרקוע) - כל שלושת האזורים (1, 5, 9)

 תנוחו. שאלו את עצמכם: אם שמחה הייתה נכנסת דרך גווה 1 עכשיו - האם היא הייתה מגיעה עד גווה 9? או שהיא הייתה נעצרת איפשהו בדרך?

רוצים ללמוד לקרוא את האנרגיה של הבית שלכם כדי ליצור נתיב משלכם מכוונה לחגיגה?

המיני קורס שלי "שנה של שואי" מתחיל בפברואר ממש אחרי השנה החדשה של הפנג שואי. סה"כ שישה מפגשים לאורך שישה חודשים של עבודה עם החלל שלכם כדי לתמוך במי שאתם הופכים להיות - כולל התופים 🥁