הסגנון של הבית שלכם פוליטי יותר ממה שחשבתם
ספר בראשית מספר לי שנבראתי בצלם אלוהים, וביום טוב קל להאמין לזה. אבל פרשת נח, פרשת השבוע שעבר, מצווה עלינו להאמין בזה גם לגבי כל שאר בני האדם. אחרי המבול אלוהים כורת ברית עם האנושות, ברית של מחויבות מוסרית בין אנשים. היא מציבה גבול לכוח האנושי, כדי שאף אחד לא יחשוב שהוא עומד מעל אחרים.
בניסוח חופשי של הרב יונתן זקס: אם אלוהים אחד, ואנחנו רבים שנבראנו בצלמו, אז לכל אחד מאיתנו חסר משהו שיש למישהו אחר. ביחד, אנחנו משלימים זה את זה.
לרעיון הזה הייתה אחר כך קריירה פוליטית לא קטנה. ג'ון לוק, אבי הליברליזם, ביסס את הטענה לשוויון בין בני אדם על כך שכולם נבראו בצלם אלוהים, וההד שלה נשמע בהכרזת העצמאות האמריקאית: כל בני האדם נבראו שווים.*
כאן אני לוקחת צעד קטן משלי, אבל האישי הוא גם פוליטי, והבית הוא המקום שבו אנחנו מתרגלים את הרעיון הזה או מוותרים עליו בשקט. לראות את צלם אלוהים במישהו ששונה מכם לגמרי, זה המאמץ שפרשת נח מבקשת, ולפעמים הוא קשה באותה מידה מול האנשים הכי קרובים אלינו. ייתכן שהבית שלכם כבר אומר לכל מי שגר בו של מי הדרך הנכונה. של מי הספרים שעל המדף? של מי האמנות שעל הקירות? מי בחר את הספה, ומי קובע איך מסדרים את המדיח? והבית עושה את זה בלי שאף אחד יגיד מילה.
עיקרון אחד בפנג שואי: אזור הזוגיות והקשרים (גואה 2)
בשיטת BTB ממפים את הבית מדלת הכניסה: עומדים בפתח, מביטים פנימה, וגואה 2 נמצאת בפינה הימנית האחורית של הבית. אותה מפה חלה על כל חדר, כך שגם לסלון וגם למטבח יש גואה 2 משלהם.
גואה 2 היא אזור האהבה, הזוגיות והשותפות, והיא קשורה ליסוד האדמה, למספר 2 ולטריגרם קון, האדמה המקבלת. היא נוגעת בבני זוג, במשפחה ובחברים, ובאופן רחב יותר בשאלה עד כמה אנחנו מרגישים מקורקעים ונתמכים, כמה אנחנו פתוחים לאחרים, וכמה מקום הבית שלנו נותן לחיבור.
יסוד האדמה מופיע בטקסטורות שנעים לגעת בהן, בקרמיקה, באבן טבעית, בשטיחים כבדים, בגוונים חמים ואדמתיים, בוורוד ובכל קשת גווני העור האנושי. את הנקודה האחרונה למדתי מהמורה שלי, אמנדה גיבי פיטרס, והיא מתאימה במיוחד השבוע. זוגות הם ביטוי פשוט לשותפות: שתי מנורות, שתי כריות, שני ספלים על המדף או שני כיסאות שפונים זה לזה לשיחה.
גואה 2 נמצאת גם באופן שבו אנחנו מפנים מקום זה לזה. מקום ישיבה מזמין, חדר שינה שמתאים לשני בני הזוג, פינה לא עמוסה לאורחים ושולחן אוכל שמזמין להתאסף, כולם מבטאים את האנרגיה הזאת. בבסיס, גואה 2 שואלת מה זה אומר להרגיש רצויים ושייכים, והאם הבית שלנו מפנה מקום לקשרים שאנחנו רוצים לטפח.
סימנים שהפינה הזאת צריכה תשומת לב:
יש בה חפצים של אדם אחד בלבד
רק הטעם של אדם אחד ניכר בחלל שסביבה
היא חשוכה, עמוסה או מוזנחת
אף אחד לא באמת מבלה בה
הניסוי השבועי
השבוע, חפשו את המקומות שבהם הבית מכיל הבדלים ואת המקומות שבהם הוא מיישר אותם. של מי הספרים, האמנות והחפצים התרבותיים שמוצגים בחדרים המשותפים, ושל מי נשארים בארגזים? יש מקום ליד שולחן האוכל לוויכוח מכבד, או שהשיחה עוקפת אותו? לאן הולך מי שצריך שקט, ולאן הולך מי שרועש? האם הבית יכול לסבול יותר מדרך נכונה אחת לקפל מגבות או למלא את המדיח? רשמו לעצמכם מה אתם שמים לב אליו.
אחר כך הוסיפו לפינת גואה 2 בחלל המגורים המרכזי חפץ אחד ששייך למישהו שהטעם שלו שונה משלכם, והשאירו אותו שם לשבוע. שימו לב איך הוא מסתדר ליד החפצים שלכם, ואיך מי ששייך לו מתנהל סביבו. אם אתם גרים לבד, בחרו משהו ממסורת, מתרבות או מחבר שאתם לא שותפים לדעות שלו.
נ.ב. ממליצה על הפרק האחרון בפודקאסט מפלגת המחשבות, שעוזר להבין לעומק את הקשר בין הרעיון המקראי לבין הרעיון הפוליטי.
