מאיזה כיסא אתם מנהיגים?

השולחן בחדר המלון שלי בפיליון הוא כמעט בגודל של שולחן אוכל, ומי שהציב אותו שם הפנה אותו אל הקיר, כשהגב שלו אל כל החדר. אני כאן עוד שבוע עם כמה ימי עבודה משובצים בתוכו, מהסוג שמאפשר לצאת לחופשה ארוכה יותר ודורש לשלם על זה בריכוז.

העברתי את השולחן לעמדת פיקוד מיד אחרי שהגענו. עכשיו, כשאני מתיישבת לעבוד, אני רואה את הדלת ואת המרפסת ואת שאר החדר, ושעות העבודה (בערך) מרגישות כמו משהו שבחרתי ולא כמו משהו שהפריע לחופשה.

בחרתי. זאת כל הנקודה. אף אחד לא נתן לי כאן לוח זמנים. כל צורה שהשבועות האלה מקבלים היא צורה שאני יוצרת, בשביל עצמי ובשביל המשפחה שלי, וזאת בעצם מנהיגות, גם אם לא הייתי קוראת לזה ככה.

מנהיגות היא מילה שרובנו מוסרים לאנשים אחרים. אנחנו מנהיגים כל הזמן וקוראים לזה בשם אחר: מחליטים איך נראה השבוע, מי אוכל מתי, מה עובר ומה לא. אז השאלה היא מאיפה אתם מנהיגים, והאם זה מקום שמאפשר לכם להישאר נדיבים ויציבים.

פרשת השבוע, שופטים (דברים ט"ז:י"ח - כ"א:ט'), נותנת למלך כתר ולוקחת ממנו כמעט כל דבר אחר. "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים", "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד", והוא כותב לעצמו את משנה התורה על ספר, "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו", "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול". הרב יונתן זקס מנסח את זה כך: התורה היא חקירה מתמשכת בשאלה עד כמה יכולה חברה להתארגן שלא על בסיס כוח.

ספר התורה של המלך אינו תזכורת מוסרית. הוא מבנה, ומבנה הוא מה שמאפשר להנהיג בלי להישען על כוח.

עמדת פיקוד

עמדת פיקוד היא אחד הרעיונות הוותיקים בפנג שואי, ואחד הפחות מיסטיים. ממקמים את הרהיטים שמבלים בהם זמן ממושך כך שרואים את הדלת בלי לשבת ישירות מולה. הכי טוב לשבת באלכסון לדלת. אתם רוצים את שדה הראייה הרחב ביותר של החדר ואת החשיפה הקטנה ביותר למה שנכנס דרכה.

ההיגיון הוא פיזי לפני שהוא אנרגטי. גוף שלא רואה את הכניסה לחדר אף פעם לא באמת מתמקם. חלק מכם נשאר במשמרת, מקשיב לדלת, והמשמרת הזאת רצה כל היום גם כשלא קורה כלום. זה מתבטא בפתיל קצר על משהו קטן, או בתחושה שהפריעו לכם כל היום בלי שתוכלו להצביע על מה.

שני המיקומים שהכי חשובים הם המיטה ושולחן העבודה, כי הם מחזיקים את השעות שבהן אתם הכי פחות מוגנים. בשינה, ובחשיבה. כשהמיטה פונה עם הגב לדלת, אתם ישנים בלי לדעת מה קורה מאחוריכם. שולחן שפונה אל הקיר אומר שכל החלטה מתקבלת על ידי מישהו שחצי פונה אל מה שמאחוריו.

הנסיבות שלכם נשארות בדיוק אותו דבר אחרי שמזיזים את הרהיט. מה שמשתנה היא העמדה שממנה אתם פוגשים אותן. למלך עדיין יש פונים בפתח, והוא עונה להם כמי שכבר הוזכר לו מי הוא.

מבנה הוא מה שמחזיק אתכם יציבים מספיק כדי להנהיג את היום.

• 

• 

• 

• 

השבוע

בדקו את שולחן העבודה ואת המיטה. שבו בכל אחד מהם וחפשו את הדלת. אם אתם לא רואים אותה בלי לסובב את הגוף, נסו להזיז את הרהיט כך שכן, רצוי באלכסון מהכניסה ולא ישירות מולה. יש חדרים שבאמת לא מאפשרים את זה, ואם זה באמת המצב שלכם, האפשרות השנייה בטובה היא מראה שממוקמת כך שהדלת משתקפת לתוך שדה הראייה שלכם. רובנו מעולם לא הטלנו ספק בסידור שירשנו, בין אם הוא הגיע ממלון, מדייר קודם, או מהיום שנכנסנו לדירה ושמנו את המיטה במקום שברור שהיא הולכת אליו. תנו לזה כמה ימים ושימו לב כמה פחות אתם מסתובבים אחורה ליד השולחן, וכמה מהר יותר אתם נרגעים במיטה.