למה הבית המסודר שלך עדיין מרגיש לא במקום

משהו התחבר לי בחודש האחרון. אני  מתבוננת על מעגל היצירה סביבי—איך אנרגיה זורמת דרך האלמנטים ברצף: מים מזינים עץ, עץ מזין אש, אש יוצרת אדמה, אדמה מולידה מתכת, מתכת אוספת מים. ושמתי לב שכשאני עובדת עם הסדר, דברים זורמים. לא בקלות מוחלטת, אבל בלי להילחם.

פרשת השבוע שעבר, שמות, ופרשת השבוע, וארא (שמות ו:ב–ט:לה), פורשות את תחילת הגאולה—ואת פירוק הסדר של מצרים.

המהר"ל מפראג—הרב, המיסטיקן והפילוסוף מהמאה ה-16—לימד שעשר המכות אינן עונש אקראי. גם שם קיים סדר, והוא היפוך שיטתי של עשרת המאמרות של הבריאה. "יהי אור" פוגש חושך. "ישרצו המים שרץ נפש חיה" פוגש נהר של דם. "תדשא הארץ דשא" פוגש ברד שמשמיד כל צמח בשדה. מה שאלוהים דיבר לקיום, המכות מפרקות.

גם התורה וגם הטאו מלמדים שסדר מוסרי וסדר טבעי אינם נפרדים. אי אפשר לשתול בסתיו ולקצור באביב. וכשהסדר הבלתי נראה לא מכוון, לא משנה כמה הדברים נראים טוב על פני השטח—בסופו של דבר, פני השטח נסדקים.

ההרגשה הזו כשסידרנו הכל אבל עדיין לא מצליחים להירגע? כשממהרים דרך הבית בלי לעצור באמת? התחושה המפוזרת שעוקבת אחרינו מחדר לחדר? זה הסדר הבלתי נראה שמבקש תשומת לב. אם לא בטוחים מאיפה להתחיל, התחילו מהמרכז. בפנים ומסביב.

חדר השבוע: המרכז

המרכז של הבית הוא לא בהכרח חדר—אבל הוא הציר שממנו מתפשטים כל שמונת תחומי החיים. הוא מייצג בריאות, יציבות ואיזון כללי. האזור לעבוד איתו כשמרגישים מוצפים. בסינית, הוא נקרא נקודת הטאי צ'י— "העליון המוחלט"—השקט שממנו צומחת כל תנועה.

בבאגואה של BTB (מפת האנרגיה של הבית), זה המספר 5: המיקום המרכזי שמעגן את כל מה שסביבו.

אפשר לעבוד עם אנרגיית מרכז בכמה דרכים. המרכז הפיזי של הבית הוא אידיאלי—אבל אם זה גרם מדרגות או חדר אמבטיה, אפשר לעבוד עם מרכז הסלון במקום. אפילו מרכז המיטה נחשב נקודת כוח לאנרגיה הזו.

התרגול

השבוע אנחנו מאתרים ומפעילים את אנרגיית המרכז בכל הבית.

יום ראשון (יאנג/שמש)

 פנו כל בלגן ממרכז הבית. להזיז דבר אחד זה מספיק—אבל תשעה דברים זה אפילו טוב יותר להאצת שינוי.

יום שני (יין/ירח)

 מצאו את המרכז הפיזי של הבית. עמדו שם דקה שלמה. מה אתם מבחינים במקום הזה?

יום שלישי (אש/שמחה)

 הדליקו נר במרכז הסלון. אש מפעילה אנרגיית אדמה.

יום רביעי (מים/זרימה)

 הניחו משהו מקרמיקה—קערה, אגרטל, צלחת דקורטיבית עם משהו שמסמל הכרת תודה—במרכז שולחן הסלון.

יום חמישי (עץ/צמיחה)

 הניחו צמח חי במרכז שולחן האוכל או אי המטבח. פרחים פשוטים בגוונים של צהוב עם מרכזים בולטים כמו נרקיסים, חרציות או בבונג ממש יעשו את העבודה.

יום שישי (מתכת/מבנה)

 הדליקו קטורת במרכז הבית—סנדלווד להרמוניה, או מרווה לטיהור אנרגיה ולהזמנת שינוי. תנו לריח להגיע לכל פינה.

שבת (אדמה/קרקוע)

 תנוחו. שכבו במרכז המיטה. שימו לב איך זה מרגיש לתפוס את האמצע.

תובנת סיום

פרשת השבוע מתארת עולם שמתפרק: מכות שהופכות את הבריאה, סדר שמתמוטט. אבל שחרור לא מגיע בנקודת המפגש בין כוחות כאוטים. הוא מגיע ממציאת נקודת השקט—המרכז שלא זז גם כשהכל סביבו בתנועה.

עייפים מלהתאמץ במרחב שעובד נגדכם? במיני-קורס החדש שלי שנה של שואי תלמדו איך להתחיל לעבוד עם האנרגיה של הבית.