איך לשמוע את הקול השקט של הבית שלכם
- Inbar Lee Hyams

- 28 בספט׳
- זמן קריאה 4 דקות

השבוע בפרשת האזינו (דברים לב:א-נב), משה קורא לשמיים ולארץ להעיד על שיר הפרידה שלו. את השיר הוא פותח במילה אחת דחופה: "האזינו!" לא "תבינו" או "תציתו" או "תזכרו" - פשוט הקשיבו. הקשבה עמוקה, קולטת, מיסטית.
אני מנסה 'להקשיב' בכל פעם שאני עוברת דרך הדלת הקדמית שלי עכשיו, אבל זה לא תמיד היה כך. בדירה הקודמת שלנו - זו שבה נהייתי כל כך חולה - הכניסה שלנו הייתה חשוכה וצפופה עם דלת שהיה קשה לפתוח וריח עפוש מחוסר זרימת אוויר. לא יכולת לעצור, לא יכולת לנשום,לא יכולת לעבור את המעבר בנחת. שיניתי את הדלת (עדיין היה קשה לפתוח אותה), תיקנתי את התאורה בכניסה, צבעתי את הקירות. אבל החלל המשיך לצרוח עליי: "אני שבורה! תתקני אותי! תתאמצי יותר!" מה שלא הבנתי אז זה שהכניסה לא הייתה שבורה - היא ניסתה ללמד אותי משהו חיוני על איך אני נכנסת לחיים שלי.
על פי רש"י, משה בחר במילה "האזינו" כי היא מרמזת על הקשבה אינטימית - הסוג שבו את מניחה את האוזן ישירות על החזה של מישהו כדי לשמוע את פעימות הלב שלו. הכניסות שלנו ראויות לאותה איכות של תשומת לב. הן לא רק חללים פונקציונליים; הן הערוץ העיקרי שדרכו כל האנרגיה וההזדמנויות זורמים לחיים שלנו.
כשאנחנו לומדים להקשיב לכניסות שלנו עם עומק התשומת לב של משה, הן מפסיקות להיות בעיות לפתרון והופכות לפורטלים להבנה. זה עוסק ביצירת תנאים שיאפשרו לחוכמה להיכנס לחיים שלנו באופן טבעי.
חדר השבוע: כניסה
כן, אנחנו מדגישים את הכניסה לא מעט - יש סיבה שזה נחשב נקודת כוח. הכניסה שלכם היא "פה הצ'י" של פנג שווי - המקום שבו כל האנרגיה וההזדמנויות זורמים לחיים שלכם.
מיקוד אנרגיה יומי
ראשון (יאנג/שמש)
שימו לב לסימנים של צ'י קפואה בכניסה. איפה האנרגיה מרגישה תקועה או כבדה כשאתם נכנסים? אנרגיית היאנג מגלה איפה הכניסה שלכם אולי מחזיקה דפוסים ישנים שמונעים מהזדמנויות חדשות לזרום.
שני (יין/ירח)
הרגישו סימנים של צ'י דוהרת בכניסה. בואו נבדוק: אתם מאיצים אוטומטית כשחוזרים הביתה? השיחות נקטעות פה בקלות? אתם מדלגים על הטקסים הקטנים של כניסה הביתה - כמו לתלות את המעיל? אנרגיית היין שואלת: איפה הכניסה צריכה יותר שקט וקבלה?
שלישי (אש/שמחה)
הביטו באיכויות האש בכניסה - צבעים בהירים, צורות משולשות, צלילים חדים מול רכים, ריחות מתובלים, פרחים אדומים, נרות או תאורה. חפשו סימנים של צ'י קפואה: דברים שיושבים באותו מקום חודשים, או שבני הבית נמנעים לבלות פה. האנרגיה המשנה של האש שואלת: מה צריך להאיר או לחגוג כאן בכניסה?
רביעי (מים/זרימה)
הביטו באיכויות המים בכניסה - צורות זורמות, צבעים כהים, זכוכית ומראות, איך הגוף שלכם נע כאן באופן טבעי. הרגישו צ'י דוהרת: אתם מרגישים שדוחפים אתכם לכיוון מסוים במקום לתת לכם לעצור ולעבור מעבר? האנרגיה הזורמת של המים שואלת: איך המקום הזה יכול לתמוך יותר בקצב הטבעי של חזרה הביתה?
חמישי (עץ/צמיחה)
הרגישו את אנרגיית העץ בכניסה - רהיטי עץ, ריחות טבעיים, צמחים גבוהים או במבוק, איפה אתם עוצרים מול איפה אתם ממהרים. בדקו אם יש צ'י קפואה: אבק מצטבר מהר בפינות? אתם מרגישים עייפים כשמתעכבים פה? האנרגיה החלוצית של העץ שואלת: איזו צמיחה חדשה רוצה להתחיל מהכניסה הזו, ליצור את האיכות המיוחדת שמושכת אנשים?
שישי (מתכת/מבנה)
הרגישו את איכויות המתכת בכניסה - צלילים צלולים של דלתות שנפתחות ונסגרות, פרחים לבנים, ידיות ואביזרים מתכתיים, סדר מול אי-סדר. חפשו צ'י דוהרת: דלתות נטרקות מעצמן? אתם מרגישים לחץ כשנכנסים? האנרגיה המסודרת של המתכת שואלת: איזה גבולות או מערכות יעזרו ליצור מעברים יותר חלקים בכניסה?
שבת (אדמה/קרקוע)
פשוט תנוחו ותארגנו את כל התצפיות מהשבוע בלי לעשות כלום. רק שימו לב: מה הכניסה באמת צריכה, תוך מחשבה על הצ'י הקפואה והדוהרת שגיליתם. האנרגיה המאוזנת של האדמה שואלת: איך הכניסה הזו יכולה לתמוך יותר במעברים היומיים ובהפסקות הקדושות שלכם?
מפת הבאגווה
בפנג שווי BTB, אנחנו מיישרים את הדלת הקדמית של הבית עם החלק התחתון של הלוח איקס-עיגול למטה כדי לקבוע את המיקום של כל גווה (אזור חיים). זה שונה מגישת המצפן לפנג שווי שמשתמשת בכיוונים ליישור. שימו לב גם שהחדרים והקירות של הבית שלכם לא יתיישרו בצורה מושלמת עם מפת הבאגווה, וחלק מהחדרים עלולים להימצא ביותר מאזור גווה אחד.
┌─────────────────┬─────────────────┬─────────────────┐
│ Wealth │ Fame │ Relationships │
│ Corner │ Corner │ Corner │
├─────────────────┼─────────────────┼─────────────────┤
│ Family │ Center │ Children │
│ Corner │ │ Corner │
├─────────────────┼─────────────────┼─────────────────┤
│ Knowledge │ Career │ Helpful People │
│ Corner │ Corner │ Corner │
└─────────────────┴─────────────────┴─────────────────┘
↑ ↑ ↑
הדלת הקדמית מיושרת איפושהו לאורך הקצה הזהאם הכניסה באזור החוכמה, הידע והרוחניות (גווה 8)
איך הכניסה הזו תומכת או מעכבת את הלמידה והצמיחה הרוחנית שלכם? הקריאה להקשבה עמוקה מלמדת שחוכמה מגיעה דרך קבלה ולא דרך כפייה. הכניסה שלכם הופכת למקום תרגול יומי של הקשבה מיסטית - כל חזרה הביתה היא הזדמנות לעצור ולקבל את השיעור שהיום נתן. האנרגיה היציבה של הר האדמה אוהבת צורות כבדות ומוצקות וריחות של אדמה כמו וטיבר או פצ'ולי. כדאי לשקול: לנקות אמונות או חומרי לימוד ישנים שכבר לא משרתים אתכם, להוסיף דברים שתומכים בפיתוח הרוחני הנוכחי כמו ספרים משמעותיים או חפצי מדיטציה, או לשים לב איזו חוכמה רוצה לצוץ מהכניסה הקדושה הזו.
אם הכניסה באזור הקריירה ומסע החיים (גווה 1)
איך הכניסה הזו תומכת או מעכבת את הדרך המקצועית וכיוון החיים שלכם? השיר של משה מראה שגם כשאנחנו לא יכולים להיכנס לארץ המובטחת בעצמנו, המעשים שלנו עדיין יכולים לשרת את המסע הגדול. הכניסה שלכם נושאת את האנרגיה של מטרה יומית - כל יציאה וחזרה מחוברת לקריאה הגדולה שלכם בעולם. האנרגיה הזורמת של המים אוהבת דברים זורמים או אפילו רק אגרטל זכוכית עם מים ופרח שושן או קאלה בודד. כדאי לשקול: לנקות בלגן שאולי תורם למכשולי קריירה או אנרגיה מקצועית תקועה שחוסמת את הדרך, להוסיף דברים שמייצגים את הקריאה האמיתית ומשימת החיים שלכם, או לטפל בסמלי העבודה שלכם עם תחושה מחודשת של מטרה קדושה.
אם הכניסה באזור האנשים המועילים והנסיעות (גווה 6)
איך הכניסה הזו תומכת או מעכבת את היכולת שלכם לתת ולקבל תמיכה? השיעור האחרון של משה דרש עדים שמימיים וארציים יחד - לפעמים העזרה הכי גדולה שלנו מגיעה ממקומות לא צפויים. הכניסה שלכם הופכת לשער לעזרה אלוהית וקשרים משמעותיים. האנרגיה הצלולה של המתכת עובדת עם פעמוני רוח מתכתיים ופרחים לבנים כמו גרדניה או סחלבים לבנים. כדאי לשקול: לנקות בלגן שיוצר מחסומים לקבלת תמיכה או מעגן דפוסים ישנים של בידוד, להוסיף דברים שמייצגים את המנטורים, המדריכים ורשת התמיכה שלכם, או להגביר הכרת תודה לקשרים מועילים שיש תוך פתיחות לצורות חדשות של הדרכה.
לא בטוחים איך לקרוא את החלל שלכם על פי המפה הזאת? לחצו כאן.
לסיום
הזוהר אומר שמי ששומע ברכה אבל לא מתרכז עמוק על "האמן" מתנתק מזרימת הברכה עצמה - לא בתור עונש, אלא בתור תוצאה טבעית. הכניסות שלנו מלמדות אותנו את אותו דבר. כשאנחנו חוצים אותן מהר בלי להתמקד בהגעה עצמה, אנחנו מפספסים את הברכה היומית של חזרה הביתה.







